הלב של התפילה, והתפילה של הלב.


אין אדם שאין לו תפילה, דתי \חילוני\מוסלמי\נוצרי\אטאיסט.

בכל אחד קיים הרגע שהוא זקוק למשהו שלא יוכל להשיג בכוחות עולמיים,ולכן יתפלל כדי להשיג.

לפעמים התפילה היא רק ברגע האחרון של החיים, 

ולפעמים היא שגרתית-כמה פעמים ביום.

הלב של התפילה שלי הוא-"שמע ישראל".

את שמע ישראל ,אומרים לפחות שלוש פעמים ביום.

ולמה שמע ישראל מסמל לי את לב התפילה?

כי בעייני זה המהות הגדולה.

אני אומר ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך.

הפירוש של בכל לבבך-בשני יצרים-יצר טוב ויצר רע. 

גם כשטוב וגם כשרע אני אוהב את בוראי. 

וגם דרך היצר הטוב-לעשות טוב, וגם דרך היצר הרע שמנסה לגרום לי לסור מהדרך-אני מודה לו ועושה מאמץ תמיד להיות בדרך הנכונה ולאהוב אותו.


ובכל נפשך-הפירוש- אפילו אם אתה בטוח שהוא נוטל את נפשך שם בנקודה הזו תכניס את אהבת השם.


ובכל מאודך- הפירוש-בכל נכסיך-דרך הממון שלך-אם יש לך ואם לא-תאהב אותו ותעריך אותו.

ועוד פירוש בכל מאודך-כל מקרה שיקרה לך בעולם-תודה לו מאוד מאוד.

כי חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.(המשפט הכי מצמרר שאני מכיר חוויתי אותו על בשרי באופן אישי).

כל הפירוש מופיע במסכת ברכות.

והפירוש שלי: כשאדם מברך על הרע שהוא מקבל-יש לו יכולת לשנות את המציאות, להפוך את הרע שבפרשנות של המציאות-לטוב מדהים שמביא אור גדול לעולם.


 התחלתי בכך שהלב של התפילה זה שמע ישראל.

ויש לי פרשנות קטנה-יש את הלב שקיבלנו במתנה.

הלב שלנו הוא איבר מדהים, בלי שמבקשים ממנו פועם בכל יום בממוצע 90000 פעם,

עוד לפני שנולדנו, עד לרגע שנמות.

הלב מבצע פעולה מדהימה- הוא מזרים לכל הגוף דם מלא בחמצן, 

שמגיע לכל איבר בגוף. ומקבל בחזרה דם שאינו יעיל(דם רע), ואז הוא מייצר מהפך מדהים, והופך את הדם הזה לדם טוב, ושוב מזרים אותו לכל האיברים.

פעולה כזו קוראת כמה מיליארדי פעמים.

נתינה ענקית בלי הפסקה, ובלי שום תמורה.

ואני יושב בבוקר שומע אותו דופק (שומע את הדופק) ואומר לעצמי-איזה לב יקר קיבלתי, אולי הוא פשוט גורם לחיות ולנוע, ואז אני אומר את שמע ישראל וקורא "בכל לבבך"-ואומר לעצמי-אולי הלב מבקש שנקשיב לו, וננסה לייצר ולהעתיק את פעולתו המדהימה הנ"ל על כל המחשבה שלנו, בכל פעימת לב גם אם נקבל טוב נפרש את המציאות כטובה, וגם אם נקבל רע נהפוך את המציאות לטובה-הרי זה מה שהלב עושה כל רגע בלי תמורה.


ואז אני מפרש לעצמי:

-ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך-בכל פעימת לב לאהוב את הבורא,ממש בכל שנייה-זה החמצן שלנו.

 

-ובכל נפשך-לאחר שנאהב אותו בכל רגע, ואם על כל שנייה של פעימת לב נכניס אותו-

זה יוביל אותו להיות בכל חלקי נפשנו, ממש יהיה מולנו נוכח.

ובכל מאודך-כששתי האהבות הראשונות יקרו- לב ונפש-מיד לאחר מכן במצב אוטומטי- כל מקרה שיקרה, כל ממון שאקבל או אאבד-הבורא יהיה נוכח שם, ואני אודה לו מאוד מאוד.

וזו הסיבה היותר עמוקה, למה חייב אדם לברך על הרעה,-כשהוא מברך את הרע, ומעתיק את פעולת הלב, יש לו יכולת מדהימה להפוך את הרע לטוב.